מונא חלל לשינוי

הפרק הבא בסיפור ההצלחה של ישראל לא ייכתב רק במרכזי החדשנות שלה, אלא גם בקהילות ובאזורים שטרם נהנו במלואם מפירותיה.

למרות מעמדה של ישראל כ"סטארט־אפ ניישן", פערים משמעותיים עדיין קיימים בין מרכזי החדשנות של המדינה לבין חלקים נרחבים מהפריפריה החברתית והגיאוגרפית. במשך עשרות שנים סבלו אזורים אלה מהשתתפות נמוכה יותר בלימודי STEM ומנגישות מוגבלת למסלולים המובילים להשתלבות בכלכלה הטכנולוגית. כיום, על רקע השלכות המלחמה והצורך בשיקום ובצמיחה מחודשת של קהילות רבות בצפון ובדרום, האתגר הפך לדחוף אף יותר.

במקביל, הכלכלה העולמית עוברת שינוי עמוק המונע בידי בינה מלאכותית, טכנולוגיות מתקדמות וחדשנות. המדינות שיצליחו במאה ה־21 יהיו אלה שידעו לטפח הון אנושי איכותי ולהעניק לאזרחיהן את הכלים להשתלב ולהוביל בתחומי המדע והטכנולוגיה.

מונא הוקמה כדי לתת מענה לאתגר זה.

מונא פועלת בשיתוף עם רשויות מקומיות ואזוריות להקמת אקוסיסטמים אזוריים למצוינות ב־STEM — תשתיות חינוכיות והכשרתיות המחזקות את כלל הרצף החינוכי והמקצועי בתחום. באמצעות רשת של מרכזי מצוינות אזוריים, מונא מתכללת את האקוסיסטם המקומי ומחברת בין בתי ספר, רשויות, אנשי חינוך, מעסיקים, משרדי ממשלה ושותפים קהילתיים למסלול רציף המתחיל בחשיפה בגיל צעיר וממשיך דרך תוכניות העשרה, הכשרת מורים, רובוטיקה וחדשנות, מגמות STEM, הכשרות טכנולוגיות מתקדמות ותעסוקה איכותית. כל מרכז משמש גם כמרחב פיזי מתקדם הכולל מעבדות, מייקרספייסים וסביבות חדשנות המאפשרות למידה באמצעות יצירה, תכנון וניסוי.

כיום פועל המודל בגליל העליון המזרחי (חצור הגלילית), בגליל המערבי (מטה אשר/שלומי), בגליל המרכזי (מג'ד אל־כרום), במשולש הצפוני (אום אל־פחם) ובמשולש הדרומי (כפר קאסם).

מפני שחוסנה, שגשוגה ויכולת התחרות של ישראל תלויים ביכולתה לפתח את הכישרון הטמון בכל חלקי החברה הישראלית.